יובל המבולבל

 יובל נח הררי הוא היסטוריון מכובד. ספרו "קיצור תולדות האנושות"  נמכר במיליוני עותקים ובצדק. השבוע הוא התראיין בעיתון "הגארדיאן" האנגלי והתברר שלא רק ששכח היסטוריה אלא הוא די מבולבל.

הררי נמנה על קבוצה של ישראלים שפירסמו מנשר נגד אירגוני שמאל בארה"ב ואירופה שהביעו תמיכה בחמאס במלחמה הנוכחית. כמורה ופרופסור הררי נוזף באותם אירגונים על תמיכתם בחמאס בעת שחייליו רוצחים וטובחים באזרחים. המנשר טוען שידידים לדעה בגדו בשמאל בעמדתם התומכת ברוצחים. "לא האמנו שאנשי שמאל התומכים בשיוויון, חופש, צדק ורווחה יגלו כזה חוסר רגישות קיצוני."

הררי אומר "שהמציאות מורכבת. אנשים יכולים להיות גם קורבנות וגם יוזמי פשיעה באותו זמן. ברוב הסכסוכים האשם בפשיעה לא מתחלק 100%  מול % 0 אלא משהו ביניהם."


הבלבול


לרגע אלך בכביש שסלל הררי. המנשר עליו חתם, מבחינת משקל האחריות לפשיעה, מחלק 90% לחמאס ורק 10% לישראל. ובמיוחד: בעוד החמאס הוא אירגון פשיעה כבד העוסק ברצח חפים מפשע,ישראל אשמה בכך שאינה מקדמת פתרון שתי מדינות והררי מזהיר מפני כניסה והשמדה לעזה על אף ש" זה ברור שישראל לא מתכוונת להרוג הכי הרבה אזרחים שאפשר".

זה ברור? באופן מפתיע החמאס המנוול (ושלא יהיו אי הבנות – הוא אכן כזה, כמו לא מעט ארגונים הטוענים בשם אלוהים) הרג כ–1300 ישראלים. כמה פלסטינים מעזה נהרגו עד כה? פי 5 מזה.

אבל ישראל לא התכוונה....מסביר ההיסטוריון. מה קורה בבנין בעזה שבו מתגוררים 100 אזרחים ובקומת הקרקע יש בית מלאכה של החמאס שבו 16 טכנאים מייצרים רקטות? חיל האוויר מופעל לחיסול בית המלאכה עם 100% הצלחה. כל האנשים בבניין נהרגים. אז יש כוונה או אין כוונה? זה בכלל משנה?


ההיסטוריה


החשבונאות על מספרי ההרוגים – שימו לב שבעזה רק נהרגים אבל בישראל נרצחים – כמו גם צורת ההריגה מחטיאה את העניין שעליו מופקד הררי: דין ההיסטוריה.

ביום שבו פורסם הראיון עם הררי אמר  ראש המטה לביטחון לאומי, צחי הנגבי, שמונה לתפקיד על ידי ראש הממשלה, כי "קטאר הופכת לשחקן מרכזי בניסיון לפתור בעיות הומניטריות".

קטאר היא הבסיס לפעילות המדינית של החמאס. בעוד מרבית העולם מגדיר את החמאס כאירגון טרור, קטאר נותנת לו תמיכה. לא רק זה: ממשלת ישראל מאפשרת לקטאר לממן את החמאס במשלוח כספים מדי חודש. מאיפה יש לחמאס כסף כדי לקנות דלק מישראל שממנו מייצרים דלק לרקטות? נכון, מהכסף שנתניהו מאפשר להכניס מקטאר, דרך מעבר ישראלי, לעזה.

החמאס צמח תחילה מעצמו. אך ישראל שימנה אותו כמשקל נגד לאירגון פתח החילוני. מי נתן לחמאס, בראשות אחמד יאסין הטרוריסט, להקים רשת בתי ספר וגני ילדים? כך טיפחנו בני גבירים פלסטינים שקמו על יוצרם משפוטי בן גביר הישראלי. בדיוק כפי שישראל הקימה, מימנה וחימשה את החמאס הישראלי.


דין ההיסטוריה


מזכ"ל האו"ם אמר השבוע כי "המתקפה של החמאס לא היתה בחלל ריק". צודק. החלל היה מלא בישראל. אני מקווה שהפרופסור להיסטוריה יסלח לי אבל בלי לקחת בחשבון שישראל היא הסנדק של החמאס. בלי לקחת בחשבון שהשמאל הישראלי מעולם לא יצא להפגין נגד כל הממשלות שחשבו שהן מה־זה־חכמות במדיניות התמיכה בחמאס  - בלי לקחת בחשבון  את ההיסטוריה שממשיכה עד לרגע הזה של גיבוי ישראלי לחמאס הרצחני ולמיטיבו מבית קטאר. מי מחזיק מאות עובדים מעזה במחנות מעצר? מי לא רואה שהחמאס וישראל יותר דומים זה לזה? בלי כל אלה, כבוד ההיסטוריון, הטלת אשמה בשמאל האמריקאי והאירופי היא התעסקות בשולי השוליים של המלחמה ומהווה בעיקר חנופה להתקרבנות הישראלית הפוטרת אותנו מאחריות.



















שתפו: